כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' מאיר חברה למכוניות ומשאיות בעמ ואח'

החלטה

בפני שתי בקשות שהוגשו ע"י שני בעלי הדין אלה כנגד אלה, ובהן ביקש כל צד שבית המשפט יורה לחברו לענות על השאלון ששלח אליו בעל דינו, ככתבו וכלשונו , וכן לגלות את המסמכים המצויים בידי בלי הדין בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי .

אקדמת דברים

בטרם אגש לבחינת הבקשות, והשאלונים שנשלחו ע"י שני בעלי הדין אחד למשנהו יש להעיר , כי מטרתו של ההליך של משלוח שאלונים , איננה כמטרת החקירה הנגדית , וכי לא די כי השאלה מותרת בחקירה נגדית על פי דיני הראיות, על מנת שהיא תותר גם בשאלון . מטרת השאלון היא הבהרה ו"חידוד של השאלות השונויות במחלוקת ולקבל הודיות, בהנחה שאם בעל דין יאלץ לומר את דברו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו " ראה אורי גורן מהדורה שלישית עמוד 158 .

מטרת השאלות היא משולשת

א- לקבל אינפורמציה שתעזור למבקש בהוכחת טענותיו או בהריסת העמדה של מתנגדו

ב- להשיג הודאות מפי המתנגד

ג- ובדרך זו לחסוך את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים

ראה גורן שם

לית מאן דפליג כי תקנה 143 ( שעניינה על פי התקנות משנת 1938 שאלונים) פוסלת הצגת שאלות הנוגעות למהימנות הנשאל בלבד אם כי מותר לשאול שאלות כאלה בחקירת שתי וערב

גורן שם עמ' 159

כמו כן ראה פסק הדין בענין ע"א 41/49 ויקטור כיאט נ. לוסי כיאט פד"י ג' עמוד 113 .

סייג נוסף למשלוח שאלונים הוא כי בשאלות שישלחו לא תהיה משום הכבדה יתרה ובלתי מוצדקת על מי שאמור לתת את התשובות, וכמובן לא יאושרו שאלות שאינן רלבנטיות למחלוקת העיקרית בדיון .

כמו כן אעיר כי לטעמי , כתבי הטענות, המטלות המוטלות על בעלי הדין, וחומר הראיות של אותו בעל דין , הם חבילה אחת . ומה שחל על הבאת הראיות למשל , חל גם על החובה לקיים הליכים מקדמיים כולל גילוי מסמכים ומענה לשאלונים .

המוציא מחברו עליו הראיה . והתובע חייב לעולם להתחיל בהבאת ראיותיו . וכפי שהוא מתחיל בהבאת ראיות ראשון, הוא גם נדרש לגלות את מסמכיו , לבקשת הנתבעים, ולהשיב על השאלונים של הנתבעים ראשון .

תובע אנו יכול להתנות את מתן תצהיר גילוי המסמכים ואת תצהיר המענה לשאלונים רק לאחר שהנתבע יעשה כן מן הטעם היחיד כי התובע שלח את בקשותיו לגילוי מסמיכם ומענה לשאלונים ראשון.

שלח הנתבע לתובע בקשה לגילוי מסמכים ומענה לשאלונים ראשון, יקיים התובע את חובתו להשיב על דרישות הנתבע ראשון בלי קשר לשאלה אם גם הוא שלח לנתבע בקשה דומה .

זכותו של הנתבע לעצב את הגנתו ולהתוות את דרכו בניהולה על סמך מה שיש בידי התובע כדי להוכיח את גרסתו. גרסה זו מוזכרת באופן כללי בכתב התביעה , מתחדדת בגילוי המסמכים ובתשובות לשאלונים, ומוכחת – או לא מוכחת – במהלך הדיון בתיק .

זכותו של הנתבע לדעת מה יש בידי התובע להוכחת טענותיו, טרם יגלה הוא את ניירותיו וראיותיו בפני התובע . זאת בדיוק כדין הבאת הראיות עצמן, וכבר נפסק כי בעל דין חייב להביא את רייאותיו בפני בית המשפט בחבילה אחת בטרם יתחיל הנתבע בהבאת ראיותיו על מנת שהנתבע ידע בפני מה הוא עומד, ומה עליו להוכיח ,או להפריך מתוך ראיות התובע .

למשל הנתבע אינו אמור להיערך עם הראיות שלו להדוף טענה שלא הוכחה או לא הובאה עליה ראיה כלל . הדבר דרוש הן להגנת האינטרס של הנתבע והן ליעילות וחסכון בזמן ובמשאבים של כל הנוגעים בדבר- כולל בית המשפט .